האמת לגבי דרגת הגנה IP55 והובילי החימום שלכם
כיום, על כל מכשיר חימום לחצר תמצאו את הסימון “IP55”. אבל העניין הוא שהמעטפת המתכתית בדרך כלל אינה זו שגורמת לבעיות. הבעיה נמצאת במקום בו החוטים נכנסים למכשיר.
כאשר הרכיבים בעלי ההספק הגבוה פועלים, החום אינו יוצא רק קדימה – הוא גם זורם לאחור, לכיוון החיבורים החשמליים. אם החיבורים האלו אינם טובים, נוצר “גשר חום” שעלול לגרום לבעיות.
למה רוב מכשירי החימום נהרסים בסופו של דבר?
רבות מהחברות פשוט משתמשות בחומרי גומי פשוטים כדי לאטום את החיבורים. הבעיה? הגומי לא אוהב חום. עם הזמן, החומרים האלו נהיים שבירים, ונוצרים בהם סדקים. כך, לחות ואוויר מלוח – בעיקר אם אתם גרים ליד החוף – יכולים לחדור לחיבורים החשמליים. זו הסיבה לבעיות כמו שריפות או קצרים. זו לא דרך טובה לסיים את המסיבה…
אנחנו עושים זאת בדרך אחרת: אנחנו משתמשים בחומרי סיליקון בעלי עמידות גבוהה לחום. במקום פשוט לחבר את החוטים, אנחנו למעשה מאטמים את כל נקודת החיבור. זה יוצר קשר כימי שמונע את חדירת המים, והחומר יכול לעמוד בטמפרטורות של עד 200°C בלי שיישבר. בנוסף, זה מונע מהחוטים לרעוד או להישרף.
איך לזהות מכשירים זולים?
מכשירים זולים בדרך כלל משתמשים בחומרים זולים כדי לקצר את זמן הייצור. הם משתמשים בחומרי PVC פשוטים, שעם הזמן נשרפים. ניתן לראות זאת אם מסתכלים טוב על מקום בו החוטים יוצאים מהמכשיר – אם יש פערים או שהחיבורים רופפים, המכשיר עלול להיהרס.
אנחנו משתמשים בחומרי אטימה מדויקים, יחד עם צינורות חום באיכות גבוהה. זו אולי לא הדרך המהירה ביותר לייצר מכשירי חימום, אבל זו הסיבה שהמכשירים שלנו עדיין עובדים אחרי שלושה חורפים קשים.
הפשרה
אני אהיה כנה איתכם: זה הופך את התיקונים בשטח לקשים. מכיוון שהכל אטום היטב, אי אפשר פשוט לשלוף את החוטים כדי להחליף חלקים. צריך לחתוך את האטימה. זו פשרה – “קל לתקן” בתמורה ל“לא יהיו קצרים בזמן סערה”.
עבור רוב השימושים המסחריים, זו פשרה ששווה את זה. אני מעדיף להשקיע שעה נוספת בתיקון נדיר, מאשר לבזבז כל סוף שבוע על החלפת מכשירים שנהרסו.