למה תנורי החימום מסוג IP65 נהרסים בסופו של דבר (ואיך למנוע זאת)
יש סוד קטן לגבי תנורי החימום מסוג IP65: לרוב, זה לא הרכיב האחראי על החימום שנהרס ראשון. בדרך כלל, הגורם האמיתי הוא נקודת החיבור של החוטים.
חשבו על זה: יש נקודה שבה הכבל מחובר למעטפת התנור, ונקודה זו נמצאת בדיוק במרכז אזור החום הגבוה. רוב החברות פשוט משתמשות בחומרי סיליקון או גומי רגילים, וזהו. אך החום גורם לשינויים מוזרים בחומרי הגומי – הם נהיים קשיחים ונשברים.
ברגע שנוצרת סדק קטן בחומר האטימה, הכל נגמר. לחות ואבק חודרים פנימה, הבידוד נהרס, ומתרחש קצר במעגל החשמלי.
המאבק עם החום
אני רואה את זה כל הזמן אצל תנורי חימום שיוצרו על ידי חברות OEM. הם משתמשים בחומרי הדבקה זולים, שאינם יכולים לעמוד בלחץ.
כשהתנור פועל, החוטים מעבירים חום לכיוון נקודת האטימה. אם חומר האטימה אינו איכותי, הוא מצטמק. מדובר בפער כה קטן שאי אפשר אפילו לראות אותו, אך במפעל שבו יש אדי שמן, הפער הזה דומה לדלת פתוחה. הלכלוך חודר פנימה, הופך לפחמן, וגורם להרס התנור.
כדי לפתור את זה, אנו משתמשים בחומרי סיליקון איכותיים, בשילוב עם חומרי אטימה מכאניים. זה עוזר לשמור על האטימה, גם כשהמעטפת המתכתית מתרחבת ומצטמקת כתוצאה מהחום.
למה “סטנדרטי” אינו מספיק
רבים מהמוצרים עובדים לפי עקרון “חיבור ושימוש”. כן, על פי המפרטים הם נראים עמידים למים, אך הם נהרסים מיד כשהם נמצאים בסביבה אמיתית.
אנו משתמשים בתהליך אטימה באמצעות שקיעה בוואקום לצורך אטימת הטרמינלים. למה? כי נקבוביות האוויר הן האויב. כשהדברים נהיים חמים, האוויר מתרחב. אם יש בועה בחומר האטימה, היא יכולה לגרום להרס האטימה מבפנים. שקיעה בוואקום מונעת זאת.
אך יש דבר שאנשים לא תמיד מבינים: אטימה טובה של סוג IP65 עוזרת למנוע חדירת מים, אך היא גם גורמת לכליאת חום בתוך התנור.
אם אתם משתמשים בחוטי PVC רגילים, החוטים האלו יימסו מבפנים, ללא קשר לרמת העמידות של המעטפת. לכן אנו משתמשים בחוטי PTFE או סיבי זכוכית – הם יכולים לעמוד בחום מבלי להימס.