שמירה על בטיחות מסילות המגבות באמצעות קרינת אינפרא-אדום (ומניעת שוקים)
תכנון של תנור חימום לחדר אמבטיה פירושו בעצם מאבק נגד האדים. יש לנו לחות תמידית באוויר, וזה מהווה איום עבור החשמל. אם החיבורים אינם סגורים כראוי, עלולה להתרחש דליפת חשמל – מה שעלול לגרום לאדם לקבל שוק חמור רק ממגע במסילות. אנחנו לא מוכנים לקחת את זה בקלות.
המאבק נגד דליפות כדי למנוע דליפת חשמל, אנו משתמשים בזכוכית קוורץ איכותית. היא מסייעת מאוד בחסימת זרימת החשמל. אך האזור המסוכן ביותר הוא שם שבו החוט הטונגסטן נפגש עם המעטפת החיצונית. זהו המקום בו רוב התנורים נהרסים. אנו פותרים זאת על ידי שימוש בחיבורים של חרסינה למתכת בקצוות התנור. זה כמו שקע אטום לחלוטין. זה מונע מהלחות לחדור לתנור, כך שהחוט לא יישרף מוקדם מדי. חשוב יותר, זה מונע מהמעטפת החיצונית להפוך ל”חשמלית”.
חיבורי החשמל והקרקעה אנו משתמשים בחומרי בידוד חזקים ובחוטי חשמל שיכולים לעמוד בחום גבוה. אנו לא רוצים שהמעטפות הפלסטיות יימסו ויגרמו לקצר חשמלי. אך יש עוד דבר חשוב: גם עם הבידוד הטוב ביותר, עדיין חייבים לוודא שהמסילות מחוברות כראוי לקרקע של הבניין. זו הרשת הבטיחותית שלכם. אם יקרה משהו קטסטרופלי בתוך התנור, רק חיבור נכון לקרקע יכול להבטיח את בטיחותכם.
הקורבן יש עוד חיסרון: בגלל הבידוד העבה והחיבורים החזקים, התנור נהיה קצת יותר גדול. אולי תשימו לב שהוא צריך כמה שניות יותר כדי להתחמם, לעומת התנורים הרגילים שניתן לראות במפעלים. זה מחיר קטן לשלם עבור תנור שבאמת בטוח להשתמש בו ליד המקלחת.
כמה עצות להתקנה כשאתם מחברים את התנור, ודאו שאתם משתמשים בתיבות חיבור בעלות דרגת IP גבוהה. כל חיבור חשוף הוא בעצם “מגנט” ללחות. כשהלחות נצברת על החיבורים, היא יכולה לחדור את הבידוד הפנימי. עשו לעצמכם טובה: השתמשו בחומרי בידוד או בסיליקון כדי לאטום הכל היטב. זה דורש דקה נוספת, אך זו הדרך היחידה להיות בטוחים.