למה אנו מכניסים את החיממים שלנו ל”מבחני עונש”
בואו נהיה כנים: חדרי האמבטיה הם סיוט עבור מכשירי אלקטרוניקה. בגלל האדים הרבים, הלחות הגבוהה, והשינויים הדרסטיים בטמפרטורה – מקפא עד רתיחה תוך חמש דקות – זה מקום קשה מאוד עבור חיממים לתפקד בו. אם מנורת התקרה לא תוכננה כראוי, צינור הקוורץ שלה עלול להישבר, או שהרכיבים החשמליים שלה עלולים להתקלקל. אף אחד לא רוצה חיממ שנהרס לאחר חודש בלבד. לכן אנו מבצעים מבחני עמידות לחום וללחות אינטנסיביים. בעצם, אנו מנסים לשבור את המכשיר במעבדה, כדי שהוא לא יישבר בבית שלכם.
המאבק בין אדים לקוורץ
רוב החיממים שלנו משתמשים בקוורץ בעל גלים קצרים. קוורץ הוא חומר מצוין לייצור חום, אך יש לו חיסרון: החיבור בין הזכוכית למתכת. לחות אוהבת לחדור לחיבורים האלה. כשאדי המים נוגעים בחוט החם, זה גורם לתגובה שמפרקת את המתכת. החוט הופך לדק יותר ויותר, עד שבסוף הוא נשבר. אנו מכניסים כל סדרה של חיממים למבחני חום ולחות אינטנסיביים. זו בעצם בדיקת עמידות. אם החיבורים עלולים להישבר, אנו רוצים שזה יקרה במעבדה שלנו, ולא בתקרה שלכם.
התמודדות עם קורוזיה
יש גם את החיבורים. החיבורים האלה סובלים מאוד באוויר לח. כשחמצון נוצר בנקודות החיבור האלה, קשה יותר לחשמל לעבור דרכן. זה יוצר “נקודות חם”. אם הטמפרטורה עולה יותר מדי, המכשיר עלול להישרף או שהמפסק עלול להינתק. זו לא דרך טובה להתחיל את הבוקר. אנו בודקים כל הזמן את החיבורים האלה. אנו מחשיפים אותם ללחות במשך 500 שעות, ואז בודקים את ירידת המתח. אם ההתנגדות עולה אפילו במעט, העיצוב של המכשיר לא טוב. אנו זורקים אותו וחוזרים לתכנון מחדש.
האיזון ההגיוני
בואו נהיה כנים: שימוש בחיבורים איכותיים ובציפויים נגד קורוזיה עולה יותר. זה גם גורם למנורה להיות כבדה יותר. אבל חשבו על האלטרנטיבה. אם מנורת התקרה נהרסת, אתם לא צריכים רק להחליף את הנורה – אתם צריכים להחליף את כל המכשיר. אנו מעדיפים להשקיע יותר כדי שהמכשיר יהיה איכותי, במקום שתצטרכו להתמודד עם תקלות מאוחר יותר. זו פשוט שכל ישר.